אחד הקשיים שהורים רבים לילדים עם מגבלה התפתחותית, מתמודדים עמם, הוא הצורך להכיר בכך שעליהם לבצע לילדם אבחון רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי לאוטיזם.
חשוב להבין שביצוע אבחון הוא חלק הכרחי בתהליך ההתמודדות עם אוטיזם במשפחה. סימנים נוירו-התפתחותיים כגון עיכוב התפתחותי, היעדר קשר עין, התנהגויות מסוימות שחוזרות על עצמן, אי היענות לקריאה בשמו ואחרות, הם סימפטומים שעשויים להעיד כי הילד מצוי על הרצף האוטיסטי - ASD Autism Spectrum Disorder)) ולכן יש חשיבות גדולה לביצוע אבחון מקיף בכל מקרה שהילד מגלה התנהגויות מהסוג הזה.
למרות שזה לא פשוט להורה להכיר בעובדה שהילד שלו סובל מאוטיזם, יש חשיבות גדולה לאבחון הילד ככזה, על מנת שיוכל ליהנות מהשירותים הרבים שהמדינה מציעה ומסבסדת במקרים אלה, ולקבל את הטיפול המתאים - ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וטיפולים אחרים המיועדים לילדים המתמודדים עם אוטיזם. בנוסף, הורים לילד כזה יצטרפו לקהילה גדולה ותומכת של משפחות המתמודדות אף הן עם אוטיזם ומחזקות זו את זו, דבר בעל חשיבות גדולה מאוד.
נכון להיום יש מגוון רחב של בדיקות לאבחון אוטיזם, שמבוצעות ע"י פסיכולוגים, פסיכיאטרים או אנשי מקצוע אחרים מתחום הרפואה, אך כלי האבחון המוכר ביותר הוא ללא ספק מבדק ADOS (Autism Diagnostic Observation Schedule), אשר באמצעותו ניתן לאבחן אוטיזם באופן ודאי כבר אצל פעוטות מגיל 18 חודשים. מדובר בכלי אבחון המבוסס על תצפית מובנית למחצה, שמאפשרת הערכה סטנדרטית של תקשורת, אינטראקציה חברתית, משחק והתנהגויות מוגבלות או חזרתיות. הבודק שצופה בילד יכול לקודד ולדרג את איכותן של התנהגויות המאפיינות אוטיזם, ובכך לסייע לאבחון ולבניית תכנית הטיפול המתאימה. [1]
כיום ידוע כי ניתן לאתר תסמינים התנהגותיים הקשורים להתפתחות מאוחרת יותר של אוטיזם, כבר בתינוקות מגיל שנה ואף מוקדם יותר, אם מדובר במקרים חמורים. בישראל למשל, בדיקת הסינון © ESPASSI (Early Signs of Pre-Outism Scale for Infants), שפותחה בשנת 2007 ע"י מרכז מפנה, מיושמת כבר מגיל 5 חודשים במספר מרכזים רפואיים. בדיקת ESPASSI© כוללת משתנים ומאפיינים התנהגותיים כמו פסיביות יתר או פעילות יתר, היעדר קשר עין, חוסר תגובה לקולות, סירוב לאכול, אופי התגובה למגע, התפתחות מוטורית והיקף ראש[2]. לאבחון מוקדם של אוטיזם יש יתרון בכך שהוא יכול לאתר עיכוב התפתחותי בשלבים המוקדמים שלו, מה שיאפשר החלת שיטות טיפול שונות כבר בגיל 6 חודשים, למשל פלדנקרייז ומשחק כמו שאנו מציעים ב- SomaticWell. בעיני, החשיבות העיקרית באבחון מוקדם של אוטיזם היא לספק אינדיקציות קליניות להפניה להתערבות טיפולית בגיל שבו התינוק חווה את ההתפתחות המהירה ביותר. התערבות טיפולית יעילה מוקדמת עשויה להפחית באופן משמעותי את הסימפטומים ההתנהגותיים הקשורים לאוטיזם.
לכלים אבחוניים, ובייחוד ל- ADOS, היה חלק גדול במיצוב האוטיזם כבעיה רפואית. ואכן, ההיסטוריה הרפואית של האוטיזם מתקופתו של פסיכיאטר הילדים ליאו קנר ועד ימינו, הגיעה לשיאה בפיתוח ה- ADOS, שהיה בעל השפעה מרחיקת לכת על איתור וקיבוע תכונות הקשורות לאוטיזם. יש לכך אולי יתרונות מבחינת היכולת להגדיר באופן רשמי מהו אוטיזם, אך זה עלול לבוא על חשבון ההתייחסות לכל ילד עם אוטיזם, כבעל מאפיינים אישיים משלו. אבחון רפואי של אוטיזם נועד לאבחן ילדים על סמך התנהגויות קבועות ברגע מסוים. הוא אינו לוקח בחשבון את רצף ההתפתחות העצבית המשתנה בין כל ילד, ובכך מונע בעצם בניית מפת דרכים המאפשרת התערבות טיפולית המותאמת אישית לכל ילד.
האבחון הנוירו-סומטי שאנו מציעים ב- SomaticWell מספק חלופה אבחונית, המושרשת בהבנה הסומטית של ההתפתחות העצבית, כפי שנצפתה בתינוקות וילדים שונים. מרכיבי האבחון הנוירו-סומטי של SomaticWell כוללים: בדיקה מקיפה של אבני הדרך ההתפתחותיות של הילד והעיכובים הנוירו-התפתחותיים שנצפו אצלו, הערכה קלינית של הרפלקסים המולדים שלו שנשמרו, תצפית מעמיקה בתנועות ובמשחק של הילד, המבוססת על שיטת יסודות התנועה של לאבאן-ברטנייף, הכוללת בין היתר מרכיבים של גוף, מאמץ, צורה, מרחב, איזון ומערכות יחסים, כמו גם עקרונות של תנועה אותנטית.[3]
האבחון הנוירו-סומטי של SomaticWell אינו אבחון רפואי רשמי לאוטיזם, ואין לו כל קשר לזה הרשמי. במקומו, שם האבחון הנוירו-סומטי דגש על הדפוסים הנוירו-התפתחותיים של כל ילד כשלעצמו, ומתמקד ביכולות שלו במקום בלקויות. בנוסף, כל רכיב באבחון הנוירו-סומטי נועד לסייע בבניית מפת דרכים טיפולית מותאמת אישית. מפת דרכים טיפולית זו חשובה במיוחד, כי היא מתייחסת לביטויים מוקדמים של אוטיזם בשלב הינקות - בעיקר הפרעות בהתפתחות החושית-מוטורית (https://www.somaticwell.com/post/autism-the-movement-perspective).
בניגוד לאבחונים הרפואיים הרשמיים לאוטיזם, המבוצעים בזמן מוגדר וקבוע, הרי שהאבחון הנוירו-סומטי של SomaticWell הוא דינמי ומתמשך לאורך זמן, כך שבעצם הוא מתבצע שוב ושוב, כשכל אבחון תורם ידע נוסף ממצאי קודמו. ניתן לזהות מרכיב קליני אינטואיטיבי חזק בביצוע אבחון בשיטה זו, הפונה לקשר הסומטי בין שתי מערכות עצבים – זו של הנבדק וזו של המטפל. שיקוף הרגשות המתעוררים אצל המטפל בזמן הצפייה בתנועה ובמשחק של הנבדק, גם הוא מרכיב חיוני בהערכה הטיפולית המתמשכת. ייתכן שאחד המאפיינים החשובים ביותר המבדילים בין האבחון הנוירו-סומטי לאבחון הרפואי הרשמי של אוטיזם – הוא האפשרות ללמד את ההורים את עקרונות האבחון והטיפול בשיטה הנוירו-סומטית, ולאפשר להם לקחת חלק בתהליך האבחון והטיפול, כמי שמלווים את הילד בחיי היום יום.
References:
1. Lord, C., Rutter, M. and Goode, S., Heemsbergen, J. and Jordan, H., Mawhood, L., Schopler, E. (1989). “Autism Diagnostic Observation Schedule: A Standardized Observation of Communicative and Social Behavior,” Journal of Autism and Developmental Disorders, Vol 19, No. 2, 185-212.
2. Alonim, A. H. (2011). “Red Lights: Early Signs of Autism in Infants.” Israeli Journal of Pediatrics, 76.
3. Hackney, P. (2002). Making Connections: Total Body Integration Through Bartenieff Fundamentals. Routledge: London and New York.